משנה: 24b הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בְּמִידָּה וּמָצָא כְדֵי מִידָּתוֹ פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב. מָצָא יוֹתֵר עַל מִידָּתוֹ מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְבּוֹן. חוֹרְרֵי הַנְּמָלִים שֶׁלָּנוּ בְּצַד הָעֲרֵימָה מְחַייֶבֶת הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין שֶׁיָּדוּעַ שֶׁמִּדָּבָר גָּמוּר הָיוּ גוֹרְרִים כָּל הַלַּיְלָה. שׁוּם בַּעַל בֶּכִּי וּבָצָל שֶׁל רִכְפָּא וּגְרִיסִין הַקִּלִיקִים וַעֲדָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הַקֻּרִיקָם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הַקּרטנים פְּטוּרִין מִן הַמַּעְשְׂרוֹת וְנִלְקָחִים מַכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית. זֶרַע לוּף הָעֶלְיוֹן זֶרַע כְּרֵישִׁין זֶרַע בְּצָלִים זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וּשְׁאַר זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין פְּטוּרִין מִן הַמַּעְשְׂרוֹת וְנִלְקָחִין מַכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי אֵילּוּ יֵאָכֵלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
זרע לוף העליון. כלומר זרע העליון של לוף ולוף הוא מין ממיני הבצלים:
שאף על פי שאביהן תרומה הרי אלו יאכלו. כלומר אלו זרעוני גינה שאינן נאכלין יש בהן עוד דין אחר בענין הגידולין דקי''ל גידולי תרומה תרומה אבל אלו שאינם ראוים לאכילה כגון זרע לפת וצנונות אף על פי שאביהן והן אותן לפת וצנונות תרומה הן מ''מ אם נטל הזרע מהן וזרע הרי אלו יאכלו הגידולים לזרים לפי שהזרעים האלו אינם ראוים לאכילה ובהן לא אמרו גידולי תרומה תרומה אלא הגידולין מהן חולין הן:
אף הקוטנים. מין ממיני הקטניות כל אלו פטורין מן המעשרות לפי שחזקתן מן ההפקר והלכך גם כן נלקחין מכל האדם בשביעית ואף מן החשודים למכור פירות שביעית:
אף הקורקס. מין ממיני הכרוב:
וגריסין הקילקים. ממקום קילקי והן מרובעות:
ובצל של רכפא. מפרש בגמרא כל שעוקצו נמעך לתוכו ונקרא של רכפא על שם מקומו:
מתני' שום בעל בכי. זו שום חריף מאוד ואינו ראוי לאכילה והאוכלו עיניו יורדות דמעות ולפיכך נקרא בעל בכי:
מתני' חוררי הנמלים. החורין שלהם שנמצא בהן תבואה והן לנו בלילה בצד הערימה מחייבת שכבר הוקבעה היא למעשר כדתנן בפ''ק התבואה משימרח ואם אינו ממרח משיעמיד ערימה אבל עדיין לא הופרש ממנה וחייבת היא הרי אלו הנמצאין בתוך החורין חייבין במעשרות לפי שידוע שמדבר הגמור והיינו אותה ערימה חייבת ממנה היו גוררים כל הלילה:
מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון. כלומר אם יש לו טבל ממקום אחר להפריש על זה היתר אז מפריש הוא לפי חשבון היתר ואם לאו מוציא כאן התרומת מעשר לכל דדמיא לההיא דתנינן בפ''ג דחלה זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקף וכו' דהרי כאן נמי יש כאן החיוב והוא היתר שנתערב עם השאר הפטור וכל כה''ג אינו יכול להפריש לפי חשבון של החיוב אלא דוקא אם יש לו ממקום אחר להפריש עליו ואם מפריש הוא מיניה וביה דינו כדהתם אלא דהתם קתני דאם אין לו להפריש ממקום אחר מוציא ממנו תרומה ותרומת מעשר לכל וכאן א''צ להפריש התרומה כדקאמר בגמ' שהתרומה שתרם על היין פוטרת את הכל:
ומצא כדי מדתו פטור. מפרש לה בבבלי פ' המוכר פירות דהאי כדי מדתו לאו דוקא דה''ה ביתר מכדי מדתו וכגון דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא נמי פטרי רבנן והא דקתני כדי מדתו להודיעך כחו דר' יהודה דאפי' בכדי מדתו מחייב וטעמיה דר' יהודה דס''ל דלא יצאו כל אלו השלשה מדות של מים שנתן עליהם אלא מדה אחת של מים נשאר בתוך השמרים וכיון שנתן עליהן שלשה ומצא שלשה נמצא שיש בהן מדה אחת של יין ושתים של מים והוי יין מעליא ולרבנן אפי' רמא תלתא ואתא תלתא ופלגא לא כלום דאמרינן תלתא דמיא עול תלתא נפיק פש ליה פלגא דיין ופלגא דיין בשית פלגי דמיא ולא כלום הוא עד דרמא תלתא ואשכח ארבעה וזהו יתר מכדי מדתו דנקט הכא דבהא הוא דמחייבי רבנן והלכה כחכמים:
מתני' המתמד. שנותן מים על גבי שמרים של יין שיקלטו טעם יין ואותן שמרים מיין הטבול למעשר הן:
מַהוּ מוֹצִיא מַעְשְׂרוֹת. הָא תְרוּמָה לֹא. שֶׁהַתּוֹרֵם בְּלִבּוֹ עַל הַקּוּטָעִים וְעַל הַצְּדָדִין וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו מוציא. אמתני' מהדר דאם מצא יותר על מדתו וכו' ומהו שהוא מוציא המעשרות שיש לו להפריש לפי חשבון אבל תרומה גדולה א''צ להפריש עליו לפי שהתורם בלבו וכו' כדתנן לעיל בהלכה ג' והלכך כאן דכבר תרם על היין מיירי ואינו טבול אלא למעשר כדפרישית במתני' התרומה שתרם בתחלה פוטרת את הכל:
הלכה: אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ זִימְנִין אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. זִימְנִין אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא. וְהוּא שֶׁהֶחֱמִיץ. תַּמָּן תַּנִּינָן הַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ אֵינוֹ נִיקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּפוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. מִשֶּׁהֶחֱמִיץ נִיקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ פוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנִינָן תַּמָּן הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בְּמִידָּה וּמָצָא כְדֵי מִידָּתוֹ פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ זִימְנִין אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. זִימְנִין אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁהֶחֱמִיץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שֶׁכֵּן אֲפִילוּ מֵי מֶלַח נִיקָּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
שכן אפי' מי מלח ניקחין בכסף מעשר. כלומר דאע''ג דתנן בפ''ק דמעשר שני הלוקח מים ומלח לא קנה מעשר לפי שאינן גידולי קרקע מ''מ במי מלח המעורבין ס''ל דניקח בכסף מעשר וכגון שמעורבין עם שומן דגים וא''כ לא גרע התמד שהחמיץ מאותן מי מלח המעורבין:
אמר ר' יוסי. דלא היא אלא מתני' דכסף מעשר ד''ה הוא דאפי' רבנן מודו דבשהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואפי' בדרמא תלתא ואשכח פחות מארבעה דאין זה יתר על כדי מדתו השנוי במתני' דידן ואפ''ה מותר ליקח אותו בכסף מעשר שני דהוי כפרי:
אמר ר' אבהו וכו'. כלומר ואמר ר' אבוהו. עלה דבהחמיץ הוא דפליגי וא''כ מתני' דמעשר שני ודחולין כר' יהודה הוא דאתיא דאלו לרבנן אפי' בשהחמיץ לאו כלום הוא עד שימצא יתר על כדי מדתו:
דתנינן תמן. היינו מתני' דהכא ואיידי דגריס התם דתנינן תמן נקט הכא גם כן בהאי לישנא וכך הוא דרך הש''ס הזה:
מתני'. האי מתניתין דקתני בשהחמיץ תליא מילתא דר' יהודה הוא:
אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה. דמיא בעלמא הוה:
תמן תנינן. בפ''ק דחולין וכן בפ''ק דמעשר שני בבא דרישא:
והוא שהחמיץ. בהחמיץ התמד הוא דפליגי ובהא ר' יהודה מחייב אפי' מצא כדי מדתו ורבנן פטרי אפי' בהחמיץ:
גמ' אמר ר' אבוהו וכו'. גרסינן להא לקמן בפ''ק דמעשר שני בהלכה ג':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source